בעולם שמשותף יותר ויותר עם מכונות, בינה מלאכותית ואינטליגנציות לא אנושיות, התפיסה המסורתית שלנו לגבי אסתטיקה מתחילה להתרחב מעבר לגבולותיה האנתרופוצנטריים. מה קורה כאשר עיצוב כבר לא נוצר? עֲבוּר בני אדם לבדם? ברוכים הבאים לתחום המתפתח של אסתטיקה פוסט-אנושית — מקום בו יופי מדומיין מחדש לעיניים לא אנושיות.
הגדרה מחדש של יופי מעבר למבט האנושי
במשך אלפי שנים, אמנות ועיצוב התמקדו כמעט אך ורק בתפיסה האנושית. אנו מעצבים אובייקטים, חללים ויזואליים המבוססים על חושים אנושיים - מה שאנו יכולים לראות, לשמוע, להרגיש ולפרש רגשית. אבל בינה מלאכותית, רובוטים ומערכות ראייה ממוחשבת תופסים את העולם בצורה שונה מאוד. הם מעבדים ספקטרום אינפרא אדום, קוראים דפוסי פיקסלים שאנחנו לא מבחינים בהם, ונותנים עדיפות לתפקוד על פני צורה בדרכים המאתגרות את הנורמות התרבותיות שלנו.
אסתטיקה פוסט-אנושית שואל שאלה נועזת:
איך נראה יופי למשהו שאינו אנושי?
ראיית מכונה ושפות חזותיות חדשות
מכונות לא "רואות" תמונות כמונו. מערכות ראייה ממוחשבת מנתחות נתונים: זיהוי קצוות, מפות מרקמים, תפיסת עומק ואלגוריתמים לזיהוי עצמים. ההעדפות ה"אסתטיות" שלהן - אם נוכל לקרוא להן כך - עשויות להעדיף סימטריה לזיהוי קל יותר, צבעים בעלי ניגודיות גבוהה לפילוח, או עקביות גיאומטרית למיפוי מרחבי.
מעצבים מתחילים לחקור את זה:
- אמנות QR וברקודים מותאמים ויזואלית המשלבים פונקציה עם צורה מסוגננת.
- טקסטורות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית אשר פונים לאלגוריתמים לגילוי תבניות.
- סביבות משופרות שבהם אובייקטים מהעולם האמיתי משופרים לצורך ניווט רובוטי או תפיסת רחפנים.
התוצאה היא עולם ויזואלי מקביל - בלתי נראה או לא רלוונטי לנו - אבל יפה באופן אינטואיטיבי למערכות הלא אנושיות המאכלסות אותו.
צליל וריח במונחים לא אנושיים
זה לא רק עניין של ויזואליה. אסתטיקה פוסט-אנושית יכולה להתרחב גם לחושים אחרים:
- דפוסי אולטרסאונד מיועד למכונות המשתמשות באקולוקציה או בסונאר.
- חתימות כימיות משובצים בחומרים לגילוי ריחות רובוטי.
- סוניקציה של נתונים שהופכת מערכי נתונים לנופי צליל מובנים גם לבינה מלאכותית וגם לבני אדם.
בתחום הזה, האסתטיקה אינה עוסקת בהנאה או ברגש, אלא ביעילות, בהירות ותאימות למכונה. אך זה לא הופך אותה לפחות מרתקת - או משמעותית.
יצירתיות שיתופית: בני אדם + לא-בני אדם
עם בינה מלאכותית גנרטורה המסוגלת כעת לייצר תמונות, מוזיקה ואדריכלות, נוצר סוג חדש של דיאלוג אסתטי. אמנים ומעצבים מתחילים ליצור במשותף עם סוכנים שאינם אנושיים, ומאפשרים למכונות להנחות החלטות שאינן מבוססות על טעם אנושי, אלא על פרשנות אלגוריתמית.
דוגמאות כוללות:
- תערוכות מוזיאליות שאוצרו באמצעות בינה מלאכותית המבוססות על דפוסי רשת עצבית.
- מבנים שעוצבו על ידי סימולציות רוח ואופטימיזציה רובוטית.
- מכשירים לבישים המיועדים הן למשתמשים אנושיים והן למכשירים נלווים (כמו רחפנים או עוזרים חכמים).
מיזוג זה של אסתטיקה אורגנית וסינתטית מסמן את תחילתה של באמת תרבות עיצוב פוסט-אנושית.
אתיקה ומבט זר
תכנון עבור תפיסה לא אנושית מעלה גם שאלות אתיות. אם נתחיל לייעל סביבות עבור מכונות, האם אנו מסתכנים בניכור? האם ערים יהפכו קריאות יותר לרכבים אוטונומיים מאשר להולכי רגל? האם מערכות דיגיטליות יעדיפו עיצובים שבני אדם מוצאים מטרידים או חסרי משמעות?
אסתטיקה פוסט-אנושית מזמינה אותנו ל לְאַזֵן: ליצור יופי שמגשר בין הבנה אנושית ולא אנושית, במקום להחליף אחת בשנייה.
סיכום: מעבר למראה
אסתטיקה פוסט-אנושית אינה עוסקת רק באמנות מוזרה או בהעדפות רובוטיות. זוהי שינוי עמוק באופן שבו אנו חושבים על תפיסה, אינטליגנציה ויופי עצמו. ככל שיצירותינו צוברות אוטונומיה וסוכנות, עלינו גם להעניק להן מקום בדיאלוג התרבותי - מקום שבו יופי אינו רק בעיני הקהל. צופה, אלא בקוד של הצופה.
